עונת 73-74 נפתחה עוד לפני מלחמת יום כיפור ואיגוד הכדורסל נתבקש אז להקפיא את הירידות בגלל המלחמה. לר"ג תחת משרוקיתו של צביקה לובצקי זה לא הפריע - את אותה עונה היא סיימה במקום הרביעי ומאז ועד להתפרקותה ב1985,לא ידעה מקום נמוך מזה.

ברמת-גן שימש באותה תקופה אפרים ריזל (חמו של השחקן חנן קרן) כיו"ר ומביתו שבשכונת הלל נוהלה למעשה הקבוצה. רק עונה מאוחר יותר בשנה שהקבוצה הגיעה לגביע אירופה, הגיעו להנהלה איתן מגידו ז"ל אפריים ריינר שהיה יו"ר חברת העובדים, יוסי ריגר ועוד חברים שלובצקי צירף למערכת כולל ח"כ מיכה חריש.

רמת גן של סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 הציבה לעצמה מטרה: להיות יריבה שווה למכבי תל אביב הגדולה.

בין השנים 1984-1977הפועלר"ג ניצחה את מכבי ת"א לפחות פעם בעונה דבר שהוא לא מובן מאליו אפילו היום, סיימה במקום השני עשר עונות ובחמש מהן העפילה לגמר גביע המדינה. אחת הדרכים שהובילו אותה לגמר גביע המדינה ב1984 היה הדחתה בחצי הגמר של מחזיקת הגביע ב7השנים האחרונות, מכבי תל אביב 76:80, אך בסופו של דבר את התואר היא הפסידה להפועל תל אביב.

ההישג הבולט ביותר שהשיגה הייתה בדמות זכייתו של סטיב קפלן בתואר מלך הסלים של הליגה הלאומית חמש פעמים ברציפות.

בראייה לאחור הריצה המטורפת להיות יותר מכבי ממכבי הרגה כל חלקה טובה. אנשים טובים הועזבו, הכל סבב סביב הצורך הבלתי נשלט להיות יותר טובים ממכבי, ובמקום להחזיר את מחלקת הנוער לימים הטובים ולהשקיע בבנית אולם ביתי ניהלו ריצה חסרת סיכוי מול מכבי ת"א והסוף היה בלתי נמנע.

במהלך אותן שנים צברה הקבוצה גרעונות כספיים כבדים כשאגודת הידידים של הקבוצה היתה מיישרת בתום כל עונה.

גם בחירתו של אורי עמית לראש העיר רמת-גן בראשית שנות ה-80 לא הוסיפה דבר. עמית מינה את מקורבו פיני יום-טוב ליו"ר והמצב הידרדר גם בגלל הסכמים בלתי הגיוניים שנחתמו עם שחקנים והעדר יכולת לעמוד בתשלומים. בסיום עונת 1983/4 הפסיקה אגודת הידידים את פעילותה עקב חילוקי דעות עם ראש העיר והזרמת הכספים מצידה הופסקו.

בעונת 84-85 נכנס קובי שוחט שהיה מזכיר הפועל ר"ג לעובי הקורה, פיני יום טוב הוזז לעיריית רמת-גן, קוצצו חוזים, גרשון דקל מונה למאמן והקבוצה שיחקה והתאמנה באונברסיטה ברמת-אביב ובכפר המכביה.
דקל פוטר אחרי 6 משחקים ללא ניצחון ובמקומו הובא רודי דמיקו ,מי שזכה עם מכבי תל-אביב בכול התארים האפשריים.דמיקו עשה קסמים, הקבוצה ניצחה משחקים והבטיחה את מקומה בליגה ואז דמיקו קיבל הצעה לאמן באיטליה, נסע ובמקומו אימן עוזרו אלון שמר.עונה לאחר מכן החליט אורי עמית להעביר הקבוצה לידיו של אברהם חמו שהיה למעשה המאמן, היו"ר והכול וכאן החל הספור להסתיים, הקבוצה נשרה לליגות נמוכות יותר,נעשה עוד איזה נסיון החייאה, אבל הסוף ידוע.

 
בדרך עוד אימנו מליניאק ועקיבא פרדקין, צביקה שרף יאיר שרון ואייבן דנקאן.

הקבוצה שהצמיחה מתוכה אגדות כדורסל בדמותם של סטיב קפלן שזכה בתואר " ראש העיר", סטיב מלוביק, אריה מליניאק, שימי ריגר, אור גורן, צבי שרף ועוד רבים אחרים הלכה לעולמה.